14/04/2026
"היה לי נער מאוהב, היה לי נער / צלול היה קולו צלולות היו פניו / הקרב נדם ושוב קרב הוא אל השער / אך הילוכו כבד וחתומות פניו".
הימים הם ימי אופוריית הניצחון של אחרי מלחמת ששת הימים. בין כל שירי ההלל ושמחת הניצחון, אשר שוטפים את גלי האתר, בולט שיר אחד יוצא דופן - "הייתי נער" של להקת הנח"ל.
התיאור שבפי הנערה, נשמע כמעט דו"ח רפואי של חייל הלום קרב: "היה לי נער מאוהב היה לי נער / צלול היה קולו צלולות היו עיניו / הקרב נדם ושוב קרב הוא אל השער / אך הילוכו כבד וחתומות פניו".
וגם החייל, המשיב לנערה, מבין את השינוי שחל בו: "עמדי בשער, נערה, עמדי בשער / אני חוזר אלייך בדרכי עפר / הייתי נער, נערה, הייתי נער / עכשיו חייכי אלי מוכרת ויפה".
אבל הביטוי "הלם קרב" לא היה קיים כלל כשנכתב השיר.
את מילות השיר "הייתי נער" כתב חייל פצוע צה"ל בשם דוד עתיד, חבר קיבוץ משמרות.
דוד עתיד נולד בקזחסטן, הוריו נתנו לו את השם הפרטי “עתיד” מתוך תקווה להגיע לארץ ישראל. אביו גויס לצבא האדום ונפל במלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה עלתה האם האלמנה ארצה יחד עם בניה. בעקבות מפגש באירופה עם שליחה מקיבוץ משמרות, הם ביקשו להצטרף לקיבוץ, אבל באסיפת החברים לא התלהבו.
מי שהצילה את המצב הייתה חברת קיבוץ בשם גודה, אשר כשמה כן היא, שהכריזה על שביתת רעב עד שתתקבל המשפחה. אותה גודה, הייתה אימו של הזמר מאיר אריאל.
לימים יתחתן דוד עם בתה של אותה האישה, איה, אחותו של מאיר.
השם עתיד נראה כנראה עתידני מדי, ובארץ שונה שמו לדוד. הוא שמר את השם עתיד כשם משפחה.
דוד עתיד שירת כחייל קרבי בנח"ל, ונפצע פעמיים במהלך שירותו. הפעם הראשונה היתה לפני מבצע סיני, כלוחם לצדו של מאיר הר-ציון, והפעם השנייה, במלחמת ששת הימים בפריצה לירושלים.
השיר החל להתרקם בראשו במהלך טיול לרמת הגולן, כל המדינה היתה שם בימים הראשונים שלאחר מלחמת ששת הימים, מיד כשהודיעו שמותר לטייל ברמה. הוא ראה איך "בעיירת רפאים על הרמה, חמור בודד תועה כבטרם מלחמה", ואיך הכל, כמעט חוזר לקדמותו. ורק דבר אחד לא יחזור לעולם למה שהיה, נפשם של הלוחמים: "פניך נערי נותרו שונים".
זמן קצר לאחר אותו טיול, נשלח דוד לבית הבראה לפצועי צה"ל. במסגרת הנופש קיבלו הפצועים צ'ופר - כרטיסים להופעה במועדון "החמאם" הפופולארי. דוד הלך עם חבריו למופע, שבמהלכו, בין השירים והבדיחות היו גם ראיונות. אחד המרואיינים, פצוע קרבות, עלה לבמת החמאם ותיאר לכל החוגגים והבליינים, דבר מה שהיום אנחנו מכנים אותו הלם קרב, ואז עוד לא היה לו שם, ולא דיברו עליו.
באותו רגע הייתה לדוד הארה, פתאום הוא הבין מה עבר עליו: "זה לא היה הרבה אחרי הפציעה, והאירוע שסופר היה דומה למה שקרה לי. השיר צץ אחרי השיחה הזו בחמאם והאיר תחושות שחיו בי".
דוד הראה לשלום חנוך, חברו מקיבוץ משמרות את השיר והציע לו להלחין אותו.
חנוך העביר את הטקסט ליאיר רוזנבלום המלחין של הלהקות הצבאיות.
רוזנבלום הלחין את השיר שהפך ללהיט ענק של להקת הנח"ל בביצועם של אביבה בנו, מוטי פליישר ושלום חנוך.
לאחר כמה שנים זכה השיר לקליפ של הבמאי שמואל אימברמן. כשצולם הקליפ כבר הייתה אביבה בהריון ושולה חן נבחרה לשחק את הנערה ולהניע שפתיה בקצב שירתה של אביבה.
לאחר הצלחתו הגדולה של השיר הפסיק דוד לכתוב שירים, ובחר ללמוד פסיכולוגיה, ועבד במשך שנים ארוכות כפסיכולוג ארגוני בתנועה הקיבוצית. בימים אלו הוא כבר בן למעלה מ- 90. בראיון שנערך עימו כשהיה בן 87, הוא עדיין עבד כפסיכולוג והתנדב במרכז גמילה באשדוד, המעניק טיפול בהתמכרויות.
היום ה-7 בדצמבר, מציינים את יום ההוקרה לפצועי ופצועות מערכות ישראל ופעולות האיבה, לאחר שנתיים של מלחמה, בה נוספו מעל 20,000 פצועים ופצועות.
זו החובה המוסרית של כולנו להודות, ולהוקיר את מי ששילמו מחיר נפשי ופיזי כבד עבור כולנו, ולתמוך בהם גם בקרב שלאחר הקרב.
בהכנת הטקסט נעזרנו וציטטנו מתוך המקורות הבאים:
הייתי נער - משיר טיול, לשיר על הלם קרב/ עופר גביש אירועי זמר
קרבות, דמעות ולחיצת יד מרבין: הסיפור המצמרר מאחורי "הייתי נער"/ דודי פטימר, מעריב
התמלילן דוד עתיד מספר על הגעגועים למאיר אריאל | איפה הם היום?/ יעקב בר און, מעריב, 04/04/2022
בתמונה: דוד עתיד
