11/06/2018
לאחרונה נחשפתי לכמה קבוצות פייסבוק באיטלקית ובאנגלית,
שבהן מדברים על אי הנוחות של רבים מהעולים החדשים ועל הקשיים שלהם להשתלב ולהיות חלק מהחברה הישראלית.
לעלות ארצה זה לא קל, גם אם ישראל היא ארצנו ולמעשה היא הארץ היחידה עבורנו כיהודים.
אני עדיין זוכרת את החודשים הראשונים אחרי העלייה.
למרות שהיו לי הרבה חברים פה, לעתים הייתי מרגישה בודדה.
אני זוכרת את החנוכה הראשון, כאשר ערב אחד השותפה שלי הלכה למסיבה שארגנו הוריה ואני נשארתי לבדי בדירה.
התביישתי לבקש שתזמין אותי,
ובסופו של דבר התקשרתי להוריי באיטליה
והדלקתי את הנרות "בטלפון" איתם.
ערב אחר, רק כדי לא להיות לבד, הלכתי להדלקת הנרות בקניון הדר...
אני זוכרת עדיין את הצחוק של כמה חברות,
גם אם בתום לב, על המבטא האיטלקי... וכמה כאב..
וכמובן, את הניסיונות האינסופיים לרמות את ה"תיירת",
החל מנהגי מוניות, חנויות עד לסוכני נדל"ן.
בכל מדינה מנסים לעבוד על התיירים, אבל בישראל כואב יותר, שורף מבפנים.
כאשר עולים לארץ מצפים למצוא רק אנשים טובים
וכאשר נופלים באנשים לא ישרים הפצע הוא אלף פעמים יותר כואב.
עברו 14 שנים מהעליה שלי, ואני יכולה להגיד שאני מרגישה ישראלית לכל דבר ולעולם לא הייתי חוזרת לאיטליה.
(עכשיו הילדים שלי - צברים - הם אלה שצוחקים על המבטא שלי!)
אני מרגישה ואני מאמינה שעם עבודתי אני יכולה לעזור איכשהו
לשפר את החוויה של העולים החדשים, לפחות בתחומי.
בעבודתי כאדריכלית אני עובדת רק עם בעלי מקצוע אמינים וישרים.
רבים מהם בעצמם עולים.
אני דואגת לכל שלב ושלב בתהליך והלקוח יכול לישון בשקט, בידיעה שהוא בידיים טובות.
אם יש לך קרובי משפחה בחו"ל או שעלו ארצה
ושצריכים לשפץ דירה בישראל,
יהיה לי לכבוד ללוות אותם בתהליך עיצוב ושיפוץ דירתם בישראל!
הנה קישור לדף הסבר על השרות שאני נותנת ללקוחות מחו"ל ועולים חדשים בעברית:
http://www.dsearc.com/abroad
והנה הקישור לדף באנגלית:
https://www.dsearc.co.il/renovation-israel
![איזה אושר ואיזו התרגשות לחתום על הרמוניקה שהופקה מהרובוט [על בסיס כל הקבצים והמידע שקיבל ממני....] של המערכת המכוונת להי...](https://img3.glonstruct.com/264/318/1240741452643184.jpg)
