Zagora עיצוב שלם.

06/03/2024

טעים, יפה וקרוב לבית? הגן הקסום. אצלינו במשתלה.
בואו עם העגלות, עם החברות, עם החמות. יש קפה טעים, קרואסונים ומיני. מאפים וגם שמש טובה.
וחיוך גדול. וכמובן פרחים וצמחים.
מוזמנים.

29/01/2024

ט"ו בשבט הגיע.. חג (גם) לצמחי החוף!

סביבת החוף הינה סביבה מאתגרת למחיה ומאופיינת בקרינת שמש חזקה במיוחד, תשתית חולית לא יציבה, ורוח הנושאת רסס מי ים מלוחים וגרגירי חול ☀️🌊
אז איך מתקיים המגוון היפהפה שאנו רואים בקרבת החוף?
לכל אחד מן הצמחים הצומחים בקרבת החוף התאמות ייחודיות המאפשרות את שגשוגם בסביבה המאתגרת!

והנה מספר מספר דוגמאות מעניינות -

🌱 צימוח שרוע: מקטין את שטח הפנים החשוף מול הרוח.
🌱 קוטיקולה עבה: שכבה שעוונית חלקה המכסה את העלים והגבעולים וגורמת לרסס הים לגרגרי החול להחליק על פניה ומונעת פגיעה ברקמת הצמח.
🌱 שעירות: כיסוי שערות על העלים והגבעולים מונע את הגעת רסס המלח אל הרקמה, מונע את שחיקתה ע"י גרגירי החול וגם מחזיר חלק מקרינת השמש.
🌱 עלים גליליים: מגנים בצידם הפנימי על הפיוניות העדינות, הנמצאות בתוך חריצי העלה.

האם תצליחו להתאים בין ההתאמות לצמחים שבתמונה? ספרו לנו בתגובות!

11/01/2024

גם בשעות החשוכות של הלילה...
טו בשבט מתקרב, ואנחנו משתדלים לשמור על שגרה כלשהי.
אז אם תרצו שרבני מכון התורה והארץ (אלו שאינם במילואים) יגיעו אליכם לקהילה או לכל מסגרת אחרת כדי קצת להתחבר ליום חגה של ארץ ישראל - מוזמנים להתקשר למספר שבמודעה או להשאיר פרטים בתגובות.

25/06/2023

גיליון נוף באשקלון

מתוך מאמר העורכת "נוף באשקלון בין חלום להגשמה":

עיר ליד חופים שוכנת,
מעליה אור יקר.
לבנה היא וקורנת
ופניה למחר.
את זוכרת, התפארת
את יודעת: בא היום.
להדביר שממה סוררת
ולכבוש נופים עד תום.

כבר הומות ועוד תהומנה,
הדרכים לנמל העיר,
ובלילה עוד תחלומנה
ארובות של צי אדיר.
וגנייך ישתלו בך,
יעטו נופך שומם,
ובנייך יוולדו בך
יקראו לך עיר ואם.
(מתוך השיר: "אשקלון", יחיאל מוהר, 1952)

השיר נכתב על ידי מוהר כשנה לאחר הכרזת מגדל-אשקלון כעיר, ומילותיו מנציחות את הכמיהה לשגשוגה כעיר חדשנית שופעת גנים אשר מוקירה את תולדותיה ופניה אל העתיד. השיר מכיר במכמניה: חוף ים נדיב, עתיקות מרשימות, צומת דרכים ונמל היסטורי, ומנגד באתגריה: סביבה פראית ושוממה. עין המשורר, המשקפת את התפיסה הנופית השלטת בתקופה זו לא הבחינה באיכויות שממה זו: נופי דיונה ושקמים עתיקים, קימורים טופוגרפיים, מצוקי כורכר ושרידי כפרים וחקלאות עתיקים, איכויות אשר יוכרו ויועצמו שנים רבות לאחר מכן.
סמל העיר, אשר נקבע באותה תקופה, מבטא חזון דומה: עמוד שיש עתיק המייצג את העבר, בסיס העמוד הוא גלגל תעשייה וסרט צילום הצפים על גלי הים, הסרט מייצג חלום שלא התממש לייסד תעשיית קולנוע בעיר. בחלל מרחפים חמישה כוכבים - כייצוג לחמש שכונות העיר.
האתגר שעמד בפני אותם חולמים שדמיינו את עתידה של העיר הישראלית לא היה פשוט. שני גרעינים היו לעיר - עיר הנמל העתיקה בת 5000 השנה שהתקיימה עד התקופה הצלבנית, ומן הצד הנגדי -העיירה מג'דל שהתקיימה מן התקופה הממלוכית עד מלחמת העצמאות. היה עליהם לאחות סדקים וחללים במרחב ולגשר בין פערי הזהות של העבר הנוכרי והערבי להווה העברי. מי שחלומו היה נועז מידי, כמו חלומו של צבי הרמן סגל להקמת עיר הסרטים, לא זכה להגשימו.
שנים רבות עברו על אשקלון בבחירת סמלה וכתיבת השיר. העיר התפתחה ואוכלוסייתה גדלה במהירות מסחררת בעקבות העליות, ושכונות רבות נבנו על ידי משרד השיכון גם ללא תיאום עם העירייה. נראה כי העיר השתהתה בגיוס ערכי הנוף והמורשת הטמונים בה ליצירת מרחבים ציבוריים מזמינים, רציפים ומיטיבים. אולם בעשור האחרון ניכרת התעוררות משמעותית בפיתוחה הנופי של העיר, כפי שמייד ניווכח מן הפרויקטים המוצגים בגיליון הנוכחי.
אותם אתגרים של גישור בין פערים שנכחו עם הקמת העיר העברית, עודם נוכחים גם כיום, ועמם מתמודדים אדריכלי הנוף והאדריכלים שעבודותיהם מוצגות כאן.

• נוף אשקלוני בחזית העיצוב העירוני | ענבל מניסטרסקי
• מצפור ברנע- מתקן לטיהור שפכים כחלק מהפיתוח הנופי | ענבל מניסטרסקי ואיריס לוין
• פיתוח נוף כממריץ לשינוי חזות העיר: שלוש טיילות, פיאצה ורחבת יד לבנים | בני שדמי
• סי פארק | אודי כסיף
• תל אשקלון- מפארק עירוני לגן לאומי | ורדית צורנמל
• על קצה המצוק | דניאל גיפש
• משהו חדש בעיר: אקו ספורט ועיר היין – פארקים עירוניים | ברברה אהרונסון ואיילת ליכט
• לברוא את מג'דל מחדש | ראיון עם חוי ליבנה
• נוף מולדתם -שיחזור נוף היסטורי על ידי בני נוער בגן הלאומי אשקלון | אבי ששון וגד סובול
• מכתב למערכת: אדריכלי נוף כמותג מוכר ומושך | רות מעוז

גיליון אשקלון ירד לדפוס והוא מחכה לכם גם באתר:
https://land-arch.org.il/Magazine/54

25/06/2023

זגורי מזגורה

מה הסיפור מאחורי שם המשפחה שלכם? 🤷‍♀️
‍‍ ‍‍‍‍‍‍‍‍
החלפת שמות משפחה לועזיים בשמות עבריים התפשטה והפכה לתופעה נרחבת עם התעוררות היישוב העברי בארץ ישראל בסוף המאה התשע־עשרה ובתחילת המאה העשרים.
‍‍ ‍‍‍‍‍‍‍‍
עם סיום מלחמת העצמאות הורה דוד בן־גוריון לכל המפקדים בצה"ל להחליף את שם משפחתם הלועזי בשם עברי ובזאת לשמש מופת לחיילים; בין השנים תש"ט–תשי"א (1948–1950) אף פעלה "ועדת השם העברי" מיסודם של הוועד הלאומי וּועד הלשון העברית כדי לסייע לאזרחים מן השורה להחליף את שמותיהם.
‍‍ ‍‍‍‍‍‍‍‍
בארכיון האקדמיה ללשון העברית שמורות פניות רבות ובהן בקשה לסיוע בהחלפת שמות משפחה לועזיים בשמות עבריים – מן התשובות לפניות עולות השיטות הנפוצות לעברות שמות משפחה לועזיים:
‍‍ ‍‍‍‍‍‍‍‍
👈 עברות לפי המשמעות – אבן־שושן הוא תרגום של רוזנשטיין. דב לובמן, מראשי המתיישבים במושבה ראשון לציון, שינה את שם משפחתו לחביב. שמות כמו נווה, גבע, ניר – מקורם בשמות לועזיים מתחום החקלאות.
‍‍ ‍‍‍‍‍‍‍‍
👈 עברות לפי הצליל – אבוטבול הוחלף בשמות אביטל, אביאל ולב טוב. נפתלי טורטשינר (נשיאה הראשון של האקדמיה ללשון העברית) שינה את שמו לטור־סיני (=הר סיני).
‍‍ ‍‍‍‍‍‍‍‍
👈 בחירה בשם שינציח קרוב משפחה, לרוב אבי המשפחה. אליעזר בן־יהודה (פרלמן במקור) בחר להנציח את שם אביו. כך גם שמות כמו יצחקי ויעקובי נגזרו לרוב משם אבי המשפחה.
‍‍ ‍‍‍‍‍‍‍‍
👈 בחירה בשם המשקף זיקה למסורת היהודית ולארץ ישראל – דוד בן־גוריון (במקור גרין) בחר בשם מוכר מן התלמוד. שמות אחרים מציינים אזור מגורים או יישוב כגון חולדאי (מקיבוץ חולדה), ירדני או כרמלי.
‍‍ ‍‍‍‍‍‍‍‍
👈 שמות בעלי צליל נעים או משמעות אהובה – נועם, חן.
‍‍ ‍‍‍‍‍‍‍‍‍‍ ‍‍‍‍‍‍‍‍‍‍ ‍‍‍‍‍‍‍‍
‍‍ ‍‍‍‍‍‍‍‍
ספרו לנו בתגובות את הסיפור מאחורי שם המשפחה שלכם. 👇

25/06/2023

פורום להתחדשות עירונית
תהליך התחדשות עירונית האם טוב לדיירים?, או זה ג'נטריפיקציה?.
דוד סונינו
התחדשות עירונית בישראל מתייחסת לתהליך של החייאה ושיפור של אזורים עירוניים שהפכו מיושנים או מוזנחים. זה כרוך בדרך כלל בהריסת מבנים ישנים, בניית מבנים חדשים ושיפור תשתיות כגון כבישים, מדרכות ושטחים ציבוריים. מטרת ההתחדשות העירונית היא ליצור שכונות ראויות יותר ופונקציונליות יותר אשר יענו לדרישה של ערי העתיד, למשוך עסקים ותושבים ולקדם צמיחה כלכלית. עם זאת, זה יכול להיות גם שנוי במחלוקת מכיוון שהוא עלול לעקור תושבים ותיקים ו/או לגרשם מהבית ולשנות את אופי השכונה.

דוגמה אחת לפרויקט התחדשות עירונית שהתרחש לאחרונה היא ה-High Line בניו יורק. ההיי ליין הוא פארק ציבורי הבנוי על מבנה רכבת מוגבה באורך 1.45 מייל. קו הרכבת נבנה במקור בשנות ה-30 כדי להעביר סחורות בין מפעלים ומחסנים, אך הוא יצא משימוש בשנות ה-80. קבוצה של תושבים מקומיים הקימה את ידידי ההיי ליין ב-1999 כדי לתמוך בשימור ושימוש חוזר בו כמרחב ציבורי. לאחר שנים של תכנון וגיוס כספים, המקטע הראשון של ההיי ליין נפתח ב-2009 ומאז הוא הפך לאטרקציה תיירותית פופולרית ולמקום התכנסות קהילתי.

ראשון לציון היא עיר הרביעית בגדולה אשר עוברת התחדשות עירונית משמעותית בעשורים האחרונים. דוגמה אחת לפרויקט התחדשות עירונית בראשון לציון היא חידוש אזור מרכז העיר שלה, שכלל הקמת מבני מסחר ומגורים חדשים וכן שיפוץ שטחים ציבוריים ויצירת אזורים ידידותיים להולכי רגל. פרויקט זה סייע להחיות את מרכז העיר ולמשוך יותר עסקים ומבקרים. בנוסף, השקיעה ראשון לציון גם בשיפור תשתיות התחבורה שלה, לרבות הקמת מערכת רכבת קלה המחברת אותה עם ערים אחרות במטרופולין תל אביב. מאמצים אלו סייעו להפוך את ראשון לציון למקום אטרקטיבי יותר לחיות בו, לעבוד ולבקר בו.
אך באיזורים אחרים בעיר ראשון לציון מקדמת ג'נטריפיקציה של גרוש תושבים לשכונת קצה.

28/05/2023

16/05/2023

אשקלון 2030😎

24/04/2023

גאווה 💛💚
סמל ניר אוחנה, מצטיין נשיא המדינה!
ביום רביעי הקרוב, ייערך טקס מצטייני נשיא המדינה. אחד מהמצטיינים, הוא תושב גדרה, סמל ניר אוחנה, בוגר בית הספר דרכא רמון, בן 19, התגייס באוגוסט 2021 לחטיבת גולני גדוד 13. לאחר מכן, יצא לקורס מ"כים ובחודשים האחרונים משמש כסמל מחלקה בפלוגה ב' בגדוד 13.

ניר - אנחנו גאים בך כל כך על ההישג האדיר.
פרגנו לו וברכו אותו בתגובות 🙏🇮🇱💚💛
שתפו 🙏