11/07/2022
דור שלא נבנה בימיו- כאילו נחרב בימיו
כל יום בו לא נבנה המקדש מחדש, נחשב כאילו המקדש נחרב בו
ככה לימדו אותנו אי אז בימי האולפנית כשהיינו צעירות קטנטנות ותמימות
עוד לפני שהספקנו ללמוד דבר או שניים על חורבן ועל המשמעות של חיים בצילו.
יש משהו כזה בקלישאות, שאתה לא מבין אותן עד שאתה חווה אותן. כמו הקלישאה הידועה שאתה לא מעריך כלום באמת עד שאתה מאבד אותו.
מאז התבגרתי קצת, והבנתי הלכה למעשה
הבנתי גם את הצורך במעשים שיזכירו את החורבן, אפרופו י"ז בתמוז וט' באב הקרבים..
בשנה האחרונה מצאתי את עצמי מבקרת לא מעט בבית ההרוס, מתהלכת בין ההריסות ומריצה בראש זיכרונות שנוצרו בו, מצאתי את עצמי מגוללת תמונות וסרטונים שנותרו מאנשים שאיבדתי. מצאתי את עצמי באמצע יום בהיר נתקלת במשהו ממש קטן שהזכיר וצבט.
החורבן קיים, הוא נמצא מדיי יום. וכן, כשנזכרים זה כאילו איבדנו שוב. אבל משום מה, רובנו מעדיפים להיזכר מאשר לשכוח איך היו החיים לפני.
פיח על אריחי קרמיקה 240x60 סנטימטר
מתוך תערוכת סוף שנה ג׳, בצלאל
#אמנות
